מגידו בת תקופת המקרא הייתה אחת הערים החשובות ביותר בארץ–ישראל במשך למעלה מארבעת אלפים שנה. נודע לה מקום מרכזי בגיבוש תולדותיה של ארץ– ישראל בתקופה ששלטו בה מלכי כנען ואחריהם מלכי ישראל ויהודה. באלף השני לפני הספירה הייתה מגידו עיר–ממלכה כנענית גדולה וחשובה ובתקופת ממלכת ישראל הייתה מגידו עיר מנהל מרכזית, ולאחר מכן מרכז צבאי. כאן נערך הקרב המכריע בין פרעה תחותמס הג׳ לבין מלכי כנען במאה הט״ו לפני הספירה, וכאן מצא את מותו יאשיהו מלך יהודה בידי פרעה נכה הב׳. ארבע חפירות ארכיאולוגיות נערכו במגידו. החפירה הראשונה נערכה בשנים 1903 -1905 בידי החוקר הגרמני גוטליב שומאכר. החפירה המקיפה השנייה נערכה בשנים 1925- 1938 בידי משלחת של המכון המזרחני באוניברסיטת שיקגו. הייתה זו החפירה הגדולה ביותר שנערכה אי פעם בתל חשוב מתקופת המקרא. החפירה השלישית נערכה בין השנים 1960 ו-1971 בראשותו של יגאל ידין מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים והייתה מצומצמת בממדיה. החפירה הרביעית המתנהלת עד היום החלה בשנת 1992 מטעם המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל–אביב. חשיבותה המיוחדת של מגידו, ההיקף הנרחב של החפירות שהתנהלו בה, והממצאים המיוחדים שהתגלו בהן הפכו את תל מגידו לאתר מפתח ללימוד תולדותיה של ארץ–ישראל בתקופת המקרא. ספר זה בא לסכם לציבור הרחב, בלשון מובנת לכול, את תולדות מגידו ואת פרשת החפירות הרבות שנערכו בה. דוד אוסישקין נולד בירושלים וסיים את לימודיו בארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. למן סיום לימודיו ועד לפרישתו לגמלאות לימד ארכיאולוגיה של ארץ–ישראל וארכיאולוגיה של אנטוליה באוניברסיטת תל–אביב. חפירותיו המקיפות כוללות את הסקר בעיר הקברים בכפר השילוח בירושלים ואת תל לכיש, תל יזרעאל, וביתר. במשך עשרים שנה, בשנים 1992 -2012 היה מנהל–שותף של מפעל החפירות בתל מגידו.