החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה
חברה מדעית שהוקמה באפריל שנת 1913, טרם הקמת המדינה וכחלק מהפעילות הציונית של הישוב היהודי בארץ-ישראל. החברה בראשית הדרך נקראה "חברה יהודית לחקירת ארץ-ישראל". החברה, הוקמה על ידי קבוצת אנשי רוח מחוקרי ארץ-ישראל ומנהיגי הישוב היהודי בארץ. במטרה להעמיק את המחקר הגיאוגרפי, ההיסטורי והארכיאולוגי של ארץ-ישראל וחרטה על דגלה מטרות שונות, כשהעיקריות שבהן, כפי שנכתב בקול הקורא שהופץ: "לחקור את ארץ אבותינו בעבר ובהווה [...] הכרה מדעית, הן במה שנוגע לטבע הארץ, הריה ועמקיה, מערותיה ונחליה, צמחיה וחיותיה, והן בנוגע לתושביה [...] מעלה יתרה יש לחברתנו הצעירה על שאר החברות שנוסדו לפניה, כי היא נוסדה בארץ עצמה וחבריה יושבים בה [...]" עוד הם מוסיפים וכותבים: "אין לנו אמנם ממשלה או כנסיה עשירה שתייסד לנו מכונים ושתחזיק חוקרים מיוחדים, אבל בצירוף הכוחות המפוזרים בארץ ואימוצם נוכל לפעול הרבה מאוד". מעבר למטרה המדעית הראשית הציבה לה החברה עוד מטרה מעשית – "להפיץ את ידיעת הארץ בין המוני עמנו בארץ ובחול [...]" ואף "החברה תשתדל לשמור על שרידי העתיקות ויקרות הטבע [...]" זאת כמובן עוד טרם הקמת אגף העתיקות.
החברה ביצעה את החפירות הארכיאולוגיות הראשונות שנערכו על ידי ארכאולוגים יהודיים בחמת טבריה (1921), ביד אבשלום (1922) ובחומה השלישית בירושלים (1925–1927). עם הקמת המדינה בשנת 1948 החברה קיבלה את רישיון החפירה הראשון שניתן על ידי ממשלת ישראל לחפירות שניהלה בתל קסילה. מאז ובמשך שנות קיומה ארגנה החברה את מרבית החפירות הארכאולוגיות החשובות שנערכו בארץ-ישראל ביניהן: רמת רחל, בית שערים, חצור, מצדה, בית ירח, עין גדי, ערד, אפק, יריחו, הרודיון, יוקנעם, דור, מגידו, חורבת קייפא ומערות מדבר יהודה וכן חפירות באתרים פרהיסטוריים כגון שער הגולן, מערת היונים, כבארה, נתיב הגדוד. החברה הייתה שותפה גם בחפירות בירושלים שנערכו אחרי 1967 מדרום להר הבית, ברובע היהודי ובעיר דוד.
החברה נוהלה שנים רבות על ידי יוסף אבירם ז"ל (1983- 2009) ולאחריו בידי הלל גבע (2009- 2022) וכעת התמנתה ד"ר רונה אבישר לואיס לתפקיד. בכל השנים הללו המשיכה החברה להתנהל לאור המטרות עוד מייסודה, אך בדרכים שונות המותאמות לרוח הזמן.
החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה היא מוסד ללא מטרות רווח שבראשו ועד מנהל ומועצה בהם נציגים של כל המוסדות האקדמים העוסקים בארכיאולוגיה בישראל ורשות העתיקות. החברה משמשת כארגון-גג למוסדות הארכאולוגיים הישראליים ומהווה גורם מרכזי התומך והיוזם של המחקר הארכאולוגי בישראל.
חברים בחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה משפיעים על החברה והארכיאולוגיה בארץ ישראל וגם נהנים מהיותם מנויים על כתב העת קדמוניות או Israel Exploration Journal וכן מקבלים 25% הנחה על אירועים וספרים בהוצאת החברה.
לחברה הוענק בשנת 1989 פרס ישראל על פעילותה הענפה בחקר קדמוניות ארץ-ישראל, הנחלתו לצבור הרחב ותרומתה המיוחדת למדינה ולחברה בישראל.
פעילויות החברה עבור המחקר:
-
החברה עוזרת ועובדת יחד עם הארכיאולוגים בארץ ואלו מהעולם החוקרים והחוקרות בארץ, בארגון ובניהול כספי של החפירות; מרכזת, בשיתוף עם מוסדות נוספים, את עיבוד הממצאים והבאתם לידי פרסום סופי בדו"חות מדעיים.
-
החברה מוציאה לאור את Israel Exploration Journal (IEJ) כתב עת דו-שנתי בשפה האנגלית (העובר ביקורת עמיתים) העוסק בחקר הארץ, ומפורסמים בו מאמרים על מיטב המחקרים ממיטב החוקרים/ות בארץ ובעולם. כתב העת IEJ יוצא לאור מאז שנת 1950 ועוסק במחקרים ארכיאולוגיים, היסטוריים וגיאוגרפים של ישראל והסביבה מכל התקופות.
-
החברה מוציאה לאור את כתב העת "ארץ-ישראל, מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה", כתב עת בעברית ובאנגלית, העובר ביקורת עמיתים ויוצא לאור אחת לשנתיים, מאז שנת 1951. כרכי ארץ-ישראל מוקדשים לכבודם או לזכרם של חוקרות וחוקרים מרכזיים במחקר הארץ, ובכל כרך המאמרים עוסקים בתחומי העניין המרכזיים של מושא הכרך.
-
החברה מפרסמת דו"חות חפירה סופיים של החפירות המנוהלות בארץ בספרים, ומירב החפירות הגדולות בארץ פורסמו בהוצאתה.
-
החברה מארגנת, בשיתוף מוסדות שונים ימי עיון וכנסים בנושאים שונים עבור הקהל האקדמי.
-
החברה ארגנה, בשיתוף עם מוסדות ארכאולוגיים אחרים, כנסים ארכאולוגיים בינלאומיים לארכאולוגיה מקראית (בשנים 1984 ו-1990) וכן כנס בינלאומי שעסק בחקר המגילות הגנוזות (בשנת 1997). המאמרים מהכנס התפרסמו בקבצים מיוחדים.
-
החברה מארגנת את הקונגרס הארכיאולוגי השנתי, הקונגרס הארכיאולוגי הישראלי הראשון נערך בשנת 1973 והיה פרי יוזמתה של החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, במהלך השנים הצטרפה רשות העתיקות כמארגנת בשותפות את הכנס, ובשנים האחרונות הצטרפה גם האגודה הארכיאולוגית לארגון הכנס. כאשר בכל שנה נבחרת אוניברסיטה אחרת לארח ולהשתתף בארגון הקונגרס.
החברה גם עוסקת בהפצת ידיעת הארץ ותוצאות החפירות הארכאולוגיות בקרב הציבור הרחב:
-
החברה מוציאה לאור, בשיתוף עם רשות העתיקות, את כתב העת הדו שנתי "קדמוניות - כתב עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא". כתב העת מציג את הממצאים הארכיאולוגיים החדשים שהתגלו בארץ בשפה שווה לכל נפש. כתב העת קדמוניות החל לצאת לאור בשנת 1968 והפך במשך השנים לבמה המרכזית והחשובה להכרת החידושים בחפירות ובמחקר הארכיאולוגי הארץ-ישראלי. וכעת יהפוך גם להיות כתב עת העובר ביקורת עמיתים ועם זאת ישאר עבור הציבור הרחב.
-
החברה מארגנת כינוסים שנתיים לחבריה בארץ ובחו"ל. עד כה נערכו 68 כינוסים אשר כוללים ביקורים באתרי עתיקות והרצאות בנושאי הכינוס. במסגרת הכנסים מבקרים המשתתפים באתרים ארכאולוגיים בהדרכת חופרי האתרים. נערכו גם מספר סיורים לארצות שכנות עמן היו קשרים תרבותיים.
-
החברה מארגנת ימי עיון וסדרות של הרצאות לקהל הרחב בנושאים שונים ובשיתוף מוסדות שונים, בה מרצים מיטב החוקרים והחוקרות.
-
החברה מוציאה לאור ספרים פופולריים אודות המחקר בארץ-ישראל בשפה העברית והאנגלית. הספרים הינם מקצועיים ומגובים מחקרית אך כתובים בשפה ברורה.